יהדות ליטא / יהדות ליטא עד לסיפוח ליטא לרוסיה(1795) / זכויות היהודים בתקופה זו.

 

בשנים ,1592-1588 נתן זיגמונט, מספר כתבי זכויות ליהודים, שלפיהם הותר להם לסחור ולעסוק

במלאכה בלי להזדקק לצאכים. משפחת בני משה, משפחה עשירה ובעלת השפעה, השיגה מהמלך

זיגמונד השלישי כתב זכויות כללי בשביל יהודי ליטא, לפיו הותר לבעלי מלאכה יהודים לעסוק בכל

מלאכה גם אם אינם חברי צאך נוצרי. אך הדבר לא פתר את הבעיה והנוצרים המשיכו בהתנגדותם

והפעילו לא פעם אמצעים אלימים כדי למנוע מיהודים עיסוק במלאכה.

 מיד לאחר הכתרתו של ולדיסלב הרביעי, בנו של זיגמונט השלישי, הזדרז לאשר את כתבי-הזכויות

של יהודי ליטא. הוא גם אישר את הזכויות של יהודי וילנה שניתנו להם בעבר ואף הוסיף להם

זכויות במסחר ובמלאכה. הוא הרשה להם לעסוק במלאכות, ביחוד באלה שאין להם צאכים

נוצריים. הותר להם לייצר משקאות ולמכרם.

בתקופתו נמשכה הנהירה של היהודים מהערים לכפרים ולעיירות שניבנו בשבילם. במיוחד נמשכו

העירונים היהודים לכיוון אוקראינה, שהיתה חלק של ליטא הגדולה, בעלת השטחים החקלאים

העצומים שבעליהם האצילים היו זקוקים לגורם אשר יוכל לשמש גם כמתווך בינם לבין האיכרים

ולבין השוק הפנימי והחיצוני וגם בעלי מלאכה שיתנו השרותים הדרושים לצרכנים. ואכן, פליטי

הערים עסקו בכפרים במקצועות שונים של חקלאות ומלאכה וכך הלכו והתרבו היהודים הכפריים,

במיוחד אלה המתווכים בין בעלי האחוזות והאיכרים, אולם על ידי כך עברו, במידה מסוימת, גם

הניגודים הכלכליים מן העיר אל הכפר. הניגודים החדשים, אשר כללו גם ניגודים דתיים ולאומיים

בין שלושה סוגי אוכלוסים: הפולנים הקתולים, האוקראינים הפראווסלאבים והיהודים. החיכוכים

שהתרבו ביניהם, החלו לבשר סימני רעה שאיש לא יכול היה לנבא את חומרתה ואת גודל האסון

המתקרב על עם ישראל.  

היהודים העדיפו את הערים הקטנות, העיירות, בהן לא היו עיריות וצ'אכים תקיפים ובערים

שהשתייכו לאצולה הגבוהה. היהודים שהתישבו בעיירה ויז'ון, לדוגמא, קיבלו כתב זכויות מהמלך

לפיו יכלו לעסוק בכל מלאכה שהיא, למעשה, באותם התנאים כפי שנוסחו בכתבי הזכויות הכלליים

של יהודי ליטא. הם העדיפו לחכור אחוזות אצל ה"המגנאטים", בעלי האחוזות הגדולות, ולהתישב

בעריהם הפרטיות.  הדוכס רדזיוויל, אחד האצילים הליברלים המעטים שהיו בליטא, קלט יהודים

רבים בעירו הפרטית קיידאן. בתקנות העיריה קבע הדוכס, שבעלי המלאכה היהודים יהיו נתונים

למרות התקנות והמנהגים הנהוגים בצ'אכים. הוא גם הזמין נציגי היישוב היהודי של קיידאן

להשתתף בישיבות העיריה וכן בשמירה ובהגנה על העיר.

עו"ד יוסף א. מלמד

בניית אתריםבניית אתרים

שד' דוד המלך 1 תל אביב 6495301 1 David Hamelech Tel Aviv  

טלפון phone 03 696-4812

                          Sun-Thur 9:00-13:00 ----- א'-ה' 9:00-13:00                             

משרד  office litjews@bezeqint.net