יהדות ליטא / תקופת עצמאות ליטא. / המפעל הכלכלי-הקואופורציה האשראית היהודית

הורד קובץ כעת

 

 

המפעל הכלכלי - הקואופרציה האשראית היהודית

גורל דומה היה גם למפעל השני החשוב לא פחות - המפעל הכלכלי - עם  הרשת המסועפת של

בנקים עממיים יהודיים  )קואופרטיבים לאשראי( שמספרם הגיע לפני הכיבוש הסובייטי ל-85

ובראשם שני מוסדות מרכזיים - הבנק המרכזי לסיוע לקואופרציה היהודית ואיגוד הבנקים

העממיים - אשר מילאו תפקיד חשוב ביותר בחיים הכלכליים של יהודי ליטא. מפעל זה הגן באומץ

רב על יהודי ליטא בפני המלחמה הכלכלית שהכריזה נגדם ממשלת ליטא עוד בתקופת המשטר

ה"דמוקראטי" ואשר החריפה עוד יותר בתקופה הפאשיסטית.

ההתפתחות העיקרית של  הקואופרציה היהודית בליטא חלה לאחר הקמת האוטונומיה היהודית.

בתקופת האוטונומיה, החלו לשוב לליטא הגולים יוצאי ליטא אשר הוגלו למרחבי רוסיה על ידי

הצבא הצארי בשנת 1915. השבים לליטא, אשר הגיעו בגפם ללא רכוש כלשהו,  גם לא מצאו את

רכושם שהשאירו בבריחתם, אותו דאגו שכניהם הליטאים בעיקר להעלים או להשמיד. למעלה

משליש הערים ועיירות נשרפו ונהרסו אולם גם במקומות שלא נשרפו לא מצאו השבים את רכושם

כי נשדד. מתוך התעשיות שהיו שייכות ליהודים )כ-85% ממפעלי התעשיה היו שייכים ליהודים(

מחצית מהן היו הרוסות ושדודות. המצב של השבים היה חמור. במיניסטריון לעניני יהודים הוקמה

אז מחלקה כלכלית מיוחדת עם מועצה, כדי להגיש סיוע לשבים שניזוקו. המועצה החליטה להקים

רשת צפופה של מוסדות קואופרטיביים לאשראי עם בנק מרכזי, "הבנק המרכזי לעידוד

הקואופרציה בליטא" אשר יגייס את האמצעים הדרושים לפעילות. בינואר 1920, הוקם הבנק 

העממי הראשון בקובנה שהיה הראשון מסוגו בליטא ואילו בשנת 1921,  בועידה הראשונה של

הבנקים העממיים שהתקימה בקובנה, השתתפו צירים מ-47 בנקים. הועידה אישרה את התקנון של

איגוד הבנקים שהוקם מספר חודשים לפני הועידה. לפי התקנון, מתפקידיו של האיגוד הוא: להגן על

האינטרסים של הבנקים העממיים כלפי חוץ, לדאוג לגיוס הכספים הדרושים לפעולותיהם  וכן

תפקידי הדרכה, הכוונה ובקורת לפי עקרונות הקואופרציה הכללית. בסוף 1930 היו בליטא

העצמאית 85 בנקים עממיים יהודים, בהם היו מאוגדים מעל ל-22,000 חברים. ההרכב המקצועי

של החברים היה זהה, כמעט, לזה של האוכלוסיה היהודית בליטא. כמחצית מהם היו שייכים לענף

המסחר הזעיר והסוחרים; כעשרים אחוזים - בעלי-מלאכה ואילו היתר היו חקלאים, בעלי

מקצועות חפשים, פקידים ופועלים.   

בעקבות החרם הכלכלי שהליטאים נקטו נגד עסקי היהודים והרעת תנאי חייהם כתוצאה מכך, עשו

פעילי הציבור היהודי מאמצים רבים להרחיב את הפעילות הקואופרטיבית ואת הסיוע לענפים

שונים בכלכלה היהודית ובעיקר לאלה שסבלו במיוחד מהחרם הליטאי. בין היתר, הוקמה קרן

מיוחדת להלוואות ארוכות-מועד ברבית נמוכה בשביל בעלי-מלאכה וחקלאים יהודים. הלוואות

מסוג זה ניתנו גם  לצרכי שיכון. כן, הוקמה קרן מיוחדת להשכלה מקצועית, ממנה חולקו מלגות

רבות לפונים. ניתנה גם עזרה בהדרכה מקצועית בעיקר לאלה אשר היו חייבים לעבור בחינות

מיוחדות שהחוקים הגזעניים הטילו עליהם. ניתנה גם הדרכה בשיפור החנוונות מבחינת שרות

ללקוחות ותחזוקה. באופן כללי, יש לציין שההנהגה הקואופרטיבית עשתה רבות במתן עזרה

מקצועית וחמרית לבעלי המקצועות השונים אשר נכנסו למצוקה עקב ההתקפה האלימה של

הלאומנות הליטאית ליהודים, במיוחד בשנות השלושים.  הקואופרציה האשראית היהודית - על אף

ההתקפות הפראיות והזדוניות של הלאומנות הליטאית אשר זרעו שינאה והרס בקרב היהודים -

הצליחה בכוחות המוגבלים שלה, לעמוד בפני כוחות בעלי אמצעים בלתי מוגבלים אשר עשו, כאמור,

הכל כדי לפגוע במפעל החשוב  - וידו של המפעל על העליונה. זאת, רק הודות לכח הרצון של

המנהיגים הישרים והאמיצים אשר ראו נכוחה את הסכנה המאיימת על הקיבוץ הנהדר שהם ייצגו.


הורד קובץ כעת
בניית אתריםבניית אתרים

שד' דוד המלך 1 תל אביב 6495301 1 David Hamelech Tel Aviv  

טלפון phone 03 696-4812

                          Sun-Thur 9:00-13:00 ----- א'-ה' 9:00-13:00                             

משרד  office litjews@bezeqint.net