וילנה, ירושלים דליטא: ההיסטוריה של הקהילה היהודית בווילנה

מאיפה הכינוי "ירושלים דליטא"

הכינוי מבטא את מעמדה של וילנה בעיני היהודים, לא את גודל הקהילה בלבד. בעיר ישבו גדולי תורה, ובראשם הגאון מווילנה, היא הייתה מרכז של דפוס עברי, ובהמשך גם של תנועת ההשכלה, של הספרות ביידיש ושל התנועות הפוליטיות היהודיות. יש סיפורים עממיים שמייחסים את הכינוי לאישים שונים, אבל אין לכך תיעוד מוסמך, ונכון יותר לראות בו שם שהקהילה עצמה אימצה.

ציר זמן של יהודי וילנה

העיר של הספרים

במאה ה-19 נעשתה וילנה לאחת הבירות של הדפוס העברי. מהדורת התלמוד של בית הדפוס של משפחת ראם ("ש"ס וילנא") היא עד היום המהדורה הנפוצה בעולם. לצד בתי המדרש פעלה ספריית שטראשון, אחת הספריות היהודיות הציבוריות החשובות במזרח אירופה. בין שתי מלחמות העולם, כשהעיר הייתה בשליטת פולין, נוסד בה ייוו"א, המכון לחקר היהדות והיידיש, שמרכזו הועבר בזמן המלחמה לניו יורק.

גטו וילנה והמחתרת

הצבא הגרמני נכנס לווילנה בסוף יוני 1941. כבר בקיץ הזה החלו רציחות המוניות של יהודים בפונאר, כעשרה קילומטרים מהעיר. ב-6 בספטמבר 1941 רוכזו היהודים שנותרו בשני גטאות ברובע היהודי הישן. הגטו הקטן חוסל תוך שבועות, ובגטו הגדול התקיימו במשך שנתיים חיים של עבודת כפייה, אבל גם בית ספר, ספרייה, תיאטרון ותזמורת.

בתחילת 1942 הוקם בגטו ארגון המחתרת המאוחד, FPO, שבראשו עמדו בין השאר יצחק ויטנברג ואבא קובנר. הגטו חוסל ב-23 וב-24 בספטמבר 1943: רוב תושביו נשלחו למחנות באסטוניה ולמחנות השמדה, וקבוצה של לוחמים יצאה דרך תעלות הביוב ליערות והצטרפה לפרטיזנים. הרחבה ניתן למצוא באנציקלופדיה של מוזיאון השואה בוושינגטון ובערך גטו וילנה.

מה אפשר לראות בווילניוס היום

• בית הכנסת הכוראלי ברחוב פילימו (Pylimo g.), בית הכנסת היחיד מלפני המלחמה שעדיין פעיל בעיר.
• הרובע היהודי הישן: הרחובות Žydų (היהודים), Gaono (הגאון), Stiklių ו-Mėsinių, שבהם שכן גם הגטו. על כמה בניינים יש שלטי זיכרון.
• אתר בית הכנסת הגדול (השולהויף), שנהרס אחרי המלחמה ונחפר בשנים האחרונות בידי ארכאולוגים.
• המוזיאון על שם הגאון מווילנה וסניפיו, כולל אתר ההנצחה בפונאר.
• קבר הגר"א בבית העלמין היהודי ברחוב סודרווה.

מסלול מסודר של כמה ימים, כולל קובנה ועיירות, מופיע במדריך לטיול שורשים לליטא.